"הדבר היחיד הקבוע בחיינו הוא השינוי"

"הדבר היחיד הקבוע בחיינו הוא השינוי"  הרקליטוס, 500 לפני הספירה

משפט זה נשמע כניגוד בין חלקיו, איך ייתכן ששינוי הנו דבר קבוע? אולם הרעיון מאחוריו פשוט ומבריק. הרקליטוס דיבר על כך שהעולם משתנה ללא הרף ולכן ההשתנות היא חלק בלתי נפרד מחיי האדם.  הוא ניסה לפשט זאת  באמצעות דוגמה על נהרות ואמר  "גם כשאנו נכנסים לאותם הנהרות, כל הזמן זורמים עלינו מים אחרים", כלומר כדי שדבר מסוים כמו נהר ימשיך להתקיים, על המים הזורמים בו להתחלף כל הזמן.  אם המים הזורמים לא יתחלפו , הנהר לא יתקיים והוא ייהפך לביצה. אני מתחברת למשפט זה ומעידה על עצמי כי אני ממשיכה לעבוד כמורה במשך 21 שנים מכיוון שאני כל הזמן משנה ומחדשת את עצמי. 

השינויים שאני עורכת הכרחיים לי על מנת שאשאר במערכת, בדיוק כמו נהר שהמים בו זורמים ומתחלפים, כך אני מחליפה תחומי הוראה, דרכי הוראה וממציאה את הגלגל בכל יום מחדש. לכן איני חשה שחיקה אלא זרימה תמידית. 

אם נקביל את דברי הרקוליטוס לא רק אלי , אלא למתרחש בעולם החינוך, נראה כי על מנת שבתי הספר ימשיכו להתקיים כמוסדות חינוך היה צורך לשנות את תפקיד המורה.  אם בעבר תפקיד המורה היה העברת המידע וחומר הלימוד לתלמידים,  הרי שכיום כל המידע מצוי ונגיש לכל תלמיד בחיפוש באינטרנט

ולכן תפקיד המורה חייב היה לעבור שינוי. תפקיד המורה כיום  הנו להיות סוכן שינוי בסביבה מתוקשבת, לסייע בפיתוח חשיבה דיגיטלית ומסוגלות עצמית, לתווך בין התלמיד ובין המידע, ללמד אותו להוציא את העיקר מהטפל, להסיק מסקנות ולפתח חשיבה. אסכם ואומר כי לדעתי, בתקופת הרקוליטוס ובימינו , מה שקובע את הצלחת האדם ואת איכות חייו הוא יחסו לשינוי ויכולת ההתמודדות שלו וכי עלינו בתור מורים מוטלת אחריות להעצים את תלמידנו כך שיפתחו מסוגלות העצמית ויצליחו להתמודד גם בלעדינו בכל סיטואציה הנקרית בדרכם.