מי יודע מדוע ולמה הזברה לובשת פיג'מה?

מחשבות על שאלות ועל דוד יוסי וסבתא שלי   


כשהייתי קטנה שאלתי שאלות ללא הפסקה, למה? מתי? אולי אפשר ? בשביל מה?
לא הסכמתי להסתפק בתשובה שאמרה "זה ככה ", " זאת עובדה" , "כך אומרים " ולפעמים "די ילדה".
הסקרנות שבי לא ידעה גבולות ולא נרגעתי עד שקיבלתי תשובות ברורות או עד שלפחות ידעתי היכן עלי לחפש את התשובות, איפה לחקור ואיך לגלות.

תשובות חיפשתי בעיקר בספרים ואצל מבוגרים בעלי סבלנות אדירה לילדים סקרנים.
שתי דמויות היו עבורי בדרך הזו מאוד משמעותיות. דוד יוסי וסבתא שלי.
דוד יוסי היה דוד מאומץ ,הוא ואשתו ששרדו את השואה, היו זוג ערירי שגר בדירה הסמוכה.
דוד יוסי היה בעל ידע אדיר באסטרונומיה ושח מט והייתה לו סבלנות עצומה לכל השאלות שלי.
מעולם לא פטר אותי בחוסר סבלנות  או בהתנערות אלא תמיד נתן לי להרגיש שאני פשוט נפלאה,
 שהעובדה שאני שואלת ומתעניינת, זו הוכחה שאני ממש אבל ממש ילדה חכמה.
גם לאחר שעברנו דירה, המשכתי עדיין לבקר במשך תקופה ותמיד הרגשתי בטוחה ואהובה.
היום, בראייה לאחור, אני יכולה להודות לדוד יוסי שקישר אצלי בגיל מאוד צעיר,
את  שאילת השאלות למשוב מידי של הערכה ותמיכה וכך הסקרנות הטבעית לא דוכאה אלא הוטבעה ונטמעה.

למזלי, זכיתי גם בסבתא אהובה, שאהבה אותי ללא תנאי והייתה זמינה תמיד לכל שאלה. סבתא שלי הייתה בעצמה כמו ילדה, היא הייתה צעירה ברוחה, סקרנית מאוד ומלאת ידע. לפעמים לדעת אימא שלי, כלתה,זו הייתה כבר חטטנות לשמה,
אבל כלה וחמות זה סיפור אהבה שונה לחלוטין ממה שבנינו היה. סבתא שלי לפני שבכלל משהו ידע איך מטיילים בעולם ואיך העולם נראה, הספיקה לטוס למקומות רחוקים , לטייל, להגיע למקומות נידחים, לראות צבעים, להריח ריחות, לפגוש תרבויות מגוונות ואנשים שונים. אני, נכדתה הבכורה, הייתי מחכה בשקיקה לחזרתה וממטירה עליה שאלות מפה ועד להודעה חדשה. דרך התשובות המפורטות והסיפורים המרתקים, הרגשתי שאני מטיילת בעולם וחווה את הדברים.
סבתא שלי הצליחה לקשר אצלי את הסקרנות ושאילת השאלות לתחושה שנפתחות דלתות ומתגלים עולמות.

ועכשיו נעבור למה שבא לי בטבעיות לשאילת שאלות,
לכמה ילדים או מבוגרים שסביבנו התמזל המזל להרגיש שלשאול זה חשוב ומותר?
כמה זכו לתשובה?
לכמה ענו בסבלנות ובאהבה?

שאילת שאלות היא מיומנות חיונית ללמידה, להתפתחות ולהעצמה. כאשר אנחנו כאנשי שיחה, חברים, הורים או אנשי חינוך והוראה מאפשרים לשאול שאלות, מתייחסים בסבלנות וכבוד לכל שאלה ויודעים לסייע ולהראות דרכים שונות למציאת התשובות , אנחנו מאירים דרך נפלאה שמעודדת סקרנות וחשיבה ופותחת פתח למסעות מעוררי השראה.

ולקינוח, שיר נפלא....

רַק לִשְׁאוֹל

מילים:

לאה נאור מתוך הספר "מקהלה עליזה"

אִם הָיִיתִי יָכוֹל

כָּל הַיּוֹם רַק לִשְׁאוֹל,

וְלֹא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לֶאֱכוֹל

וְלֹא כְלוּם, וְרַק לִשְׁאוֹל.

אֵיךְ וּמָה וְאִם וְלָמָה,

מַה יֵשׁ בֵּין פֹּה לְשָׁמָה?

מַה אֲנִי עוֹשֶׂה כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן?

וְהַפֶּה, בְּאֵיזֶה דֶבֶק הוּא נִדְבָּק לִי לַשֵּׁן?

וְלָמָה בַּפִּיגָ'מָה יֵשׁ כִּיס?
וְאִם מוּתָר לִתְפּוֹס חֲלוֹם וּלְהַכְנִיס?

לָמָה צָרִיךְ כָּל יוֹם לָנוּחֵ?

וּמַה עוֹשִׂים הָעֵצִים אִם אֵין לָהֶם רוּחַ?

אִם לַיּוֹרֶה קוֹרְאִים יוֹרֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹרֶה בְּרָקִים וּרְעָמִים?

וְלָמָה גַּם עַל הַיָּם יוֹרְדִים גְּשָׁמִים?

אֵיך הַמַּלְאָכִים עָפִים בְּלִי מְנוֹעִים?

וְאִם אֱלֹהִים אוֹהֵב אוֹתִי, וְאִם אֲנִי אוֹהֵב אֶת אֱלֹהִים?

וּכְשֶׁאֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם, לְאָן הוֹלֵךְ כָּל הָעוֹלָם?

וּבְאֵיזָה רֶגַע בְּדִיּוּק אֲנִי נִרְדָם?

וְלָמָה לֹא עוֹשִׂים לָנוּ אֲדָמָה רַכָּה,

שֶׁאַף פַּעַם לֹא נְקַבֵּל מַכָּה?

וְאֵיפֹה הַיּוֹם מַתְחִיל?

וְאֵיפֹה הַיָּם נִגְמָר?

וּמָתַי מַפְסִיק לִהְיוֹת מוּקְדָם וּמַתְחִיל לִהְיוֹת מְאוּחָר?

וְאֵיךְ זֶה, כְּשֶׁאֲנִי פּוֹקֵחַ עֵינַיִם, פִּתְאֹם כְּבָר מָחָר?

אִם הָיִיתִי יָכוֹל

כָּל הַיּוֹם רַק לִשְׁאוֹל,

וְלֹא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לֶאֱכוֹל,

וְלֹא כְלוּם. וְרַק לִשְׁאוֹל וְלִשְׁאוֹל וְלִשְׁאוֹל וְלִשְׁאוֹל

וְלִשְׁאוֹל וְלִשְׁאוֹל וְלִשְׁאוֹל וְלִשְׁאוֹל וְלִשְׁאוֹל וְלִשְׁאוֹל ...

אַף פַּעַם לֹא הָיִיתִי גּוֹמֵר אֶת הַכֹּל.